זכרונותיה של דיגיטייזרית

זכרונותיה של דיגיטייזרית

מאמרים

או האבולוציה של עולם הרקמה הממוחשבת בעשור האחרון

בימים אילו, כאשר אני עובדת עם הגרסאות החדשות של התוכנות המתקדמות ביותר להפקת קבצי הדיגיטציה, אי אפשר שלא להזכר (וכנראה שזהו זכרון אותו אני חולקת עם דיגיטייזרים\יות וותיקים בני דורי ) בדרך הארוכה אותה עברנו בעולם הרקמה הממוחשבת עד שהגענו לטכנולוגיות העומדות לרשותנו היום.

אני נזכרת באותם סרטים (טייפים) מניר איתם בילינו שעות רבות של תיסכול,לעיתים אפילו ימים ואף שבועות, כדי להשלים דוגמת דיגיטציה אחת. איך הינו ממקמים כל תך בודד ברקמה ע”י נעיצת חורים בטייפ הניר ואח”כ מזינים אותו למכונת הרקמה. (מכאן גם המונח חירור, בו משתמשים לעיתים עד היום לתאור תהליך הדיגיטציה).

הטכנולוגיה הבאה שבה השתמשנו עשתה שימוש בלוח גדול עליו הינו מניחים את שרטוט הדוגמא, ובעזרת מכשיר קטן שנראה כמו עכבר מחשבשל ימנו, הינו מסמנים את החירור על גבי העיצוב הפרוס לפננו, ורואים את התוצאה ע”מסך מחשב, כאשר השלב הבא היה לערוך במחשב את האינפורמציה שהתקבלה מהלוח, ולקבל החלטות כמו סדר העבודה, החלפת צבעים וכו’. היה זה תהליך הכנה אותו פרטנו ממש לאומנות.

מאז כבר עברנו לדיגיטציה על המסך והתוכנות שודרגו כבר מספר פעמים, כאשר בכל פעם ניפרצות מוגבלויות טכניות נוספות. התחרות שבין יצרניות התוכנה יצרה כנראה מצב שבו המפתחים עובדים כל הזמן על חידושים וטכניקות טובות יותר.

היום לרשותנו אמצעים לבצע תהליכים רבים באופן אוטומטי, תהליכים שעד לפני מספר שנים נאלצנו לבצע באופן ידני. כדוגמאות לכך ניתן למנות את תפר המצע, קומפנסציות כיווץ והתרחבות, תבניות מילוי דקורטביות, תבניות קו דקורטביות וכן הלאה. למרות שאישית אינני ממליצה על כך, אבל הטכנולוגיה הגיע היום לכאילו שיאים שבתוכנות דיגיטציה מסוימות ניתן להפיץ קובץ דיגיטציה סופי ע”י לחיצת עכבר אחת על פונקציה שנקראת דיגיטציה אוטומטית.

בימים עברו, זמן רב היה הולך לאיבוד על נושא העריכה. עריכה היא עדיין תהליך שיש לתת עליו את הדעת אפילו בביצוע הממוחשב של ימנו. אבל כיום העריכה היא יותר חלק מתהליך הדיגיטציה עצמה, מכיוון שהדיגיטייזר\ית עובדים מול מסך המחשב ולא מול דוגמא פיזית הפרוסה על לוח. אם עשינו טעות, או שפקודה מסויימת לא בדיוק עושה את מה שהתכוונתי שתעשה, אוכל לשנות זאת מיד, לעומת ימים עברו, אז הינו חייבים להשלים את הדיגיטציה לכל דוגמת הרקמה, לפני שיכולנו לחזור ולבצע עריכה.

לדעתי קיימים יתרונות רבים בלמידת תהליך ההתפתחות של רקמה ממוחשבת לאורך השנים. השעות הרבות של שרטוט דוגמאות מחדש, והמאמץ הרב שהינו משקיעים כדי להגיע לדיוק, גורמים לי היום להעריך את הקלות היחסית שבה ניתן היום לשרטט על דוגמת רקמה הפרוסה לפני על פני מסך המחשב. התהליכים הישנים גרמו לי להיות מודעת לנושאים כמו עומק וכיוון תכי הרקמה, והיעילות שבהחלפת צבע וחיתוך החוט. לא רק שהתוכנה הפכה למתקדמת ומורכבת הרבה יותר עם השנים, גם מכונות הרקמה הממוחשבות השתפרו והתחדשו טכנולוגית. כאשר חיתוך החוט היה נעשה באופן ידני, היה חשוב לתכנן כך שיהיו כמה שפחות חיתוכי חוט. היום הדבר מתורגם לחיסכון של זמן בתהליך הרקמה, לעומת החיסכון בעבודה הידנית שהיה אז. איך שלא נסתכל על זה, חיסכון בזמן מתורגם לחיסכון בהוצאות הכספיות, וכל זאת מושג כשהיצור מתיעל עם הרצת קובץ דיגיטציה שנבנה באופן יעיל יותר.

בעוד מספר שנים אני בוודאי אזכר בתוכנות בהן אני משתמשת היום. טכנולוגיה מתחדשת היא דבר נהדר, הלא כן? הדבר היחיד אותו אנו יודעים בוודאות הוא שהשינוי הוא תהליך קבוע, וכי עלינו לשאוף ולנצל את היתרונות שבשינוי.

הפוסט הבא
פעילויות מיוחדות לעובדים ומנהלים
הפוסט הקודם
תפר רץ – Running stitch
צרו קשר